סבי, יליד מרוקו, שומר תורה ומצוות. הורי, לעומת זאת, לא שמרו כלום. כשהייתי בן שמונה, ירדנו מהארץ ועברנו לגור בטורנטו. למדתי שם בבית ספר רפורמי, שהקשר בינו לבין יהדות הוא מקרי בהחלט. סיימתי תיכון והשתוקקתי ללמוד בארץ, דרך ארגון מקומי הגעתי לעורה, שהסכימו לתת לי מילגה בתנאי אחד- שאבוא בקיץ לפני הנסיעה לתוכנית של שבועיים במחנה הקיץ, המיועדת לנערים מעל גיל 18. הצטרפתי והוקסמתי! התקדמתי בידיעותי בשבועים אלה, והייתי צמא ללמוד עוד ועוד... עורה שלחה אותי ללמוד בישיבה בארץ, והנה אני כאן לומד גמרא, פעם ראשונה בחיי!!! אני במסע חזרה לשורשים, ומחבר חוליה שהתרופפה במשפחה לשרשרת הדורות. וסבא שלי? תשאלו אותו מה הוא חושב על עורה.

משפחתי ירדה מן הארץ והיגרה לארה"ב, כשהייתי בגיל 4. הורי, שהיו אז חילונים גמורים, שלחו אותנו לבית הספר המקומי, הלא יהודי. כשמלאו לי 7 שנים, בהשגחה פרטית הזדמנה לנו פרסומת יפה לטיול חול המועד, המאורגן ע"י ארגון עורה. מאז אותו טיול, אנו חלק ממשפחת עורה. הוזמנו לשבתונים, מידי חג קבלנו משלוחים המכילים את צרכי החג, ובהמשך, בעזרתו של הרב מינץ שליט"א, עברתי לבית ספר תורני וסוף סוף התחלתי לקבל חינוך יהודי אמיתי. בחופשות הקיץ, השתתפתי באופן קבוע במחנה הקיץ של עורה. לפני כשלוש שנים חזרנו לארץ. ירדנו כחילונים גמורים וחזרנו בני עליה.

גדלתי בפלורידה במשפחה מתבוללת, לא שמרנו כלום בבית, אחותי ואני למדנו בבית הספר הכללי, שהיו בו שלל תרבויות תחת קורת גג אחת. נפלאות דרכי ה', זכיתי להגיע לישיבת אור שמח. לאחר זמן קצר בארץ, צדה עיני מודעה על תוכנית האתנחתא של עורה הקיצה- תכנית שבועית בכל מוצא"ש. מהרגע הראשון שהגעתי, קבלו אותי בזרועות פתוחות, ומאז, אני משתתף קבוע. בכל שבוע אנו לומדים בחבורות עם בחורי ישיבות, לאחר מכן, סעודת מלוה מלכה והרבה שמחה. במקום לבזבז את מוצאי שבת, אני פוגש חברים חדשים ומתקדם ביהדות, הודות לעורה.